עמוד הבית מושגי יסוד
PDF הדפסה דוא

היסטוריה

ההומיאופתיה היא שיטת ריפוי שהתגלתה במאה ה17 ע"י סמואל האנמן (1755-1843), רופא גרמני אשר מאס ברפואה הקונבנציונאלית ועזב אותה בתקווה למצוא ריפוי אמיתי לחולי. את תורתו כתב ב"אורגנון של הרפואה" (1810) וב"מחלות הכרוניות" (1829).

 

רפואה הוליסטית

ההומיאופתיה היא רפואה הוליסטית אשר אינה מפרידה בין חלקי השלם. היא מתייחסת לאדם כאל שלמות אורגנית אחת (הוליסטית) בעלת גוף חומרי, נפשי, וממד רוחני. כאשר יש סטייה מן הבריאות היא תבוא לידי ביטוי בכל המימדים ועל כן יש אפשרות להיעזר בה בטיפול של כל החוליים.

לדוגמה: כאשר יש בעיה בלב, הלב לבדו אינו חולה, אלא האדם שנושא אותו, ועל כן אי אפשר להתעלם בתיאור המחלה מהרגשות או מן הסימפטומים המנטאליים שמופיעים גם באותו אדם החולה במחלת לב.

 

חוק הדומים – דומה בדומה ירפא

ההומיאופתיה מבוססת על חוקי טבע שאינם משתנים, אמיתותם הייתה נכונה לפני 300 שנה כמו שהיא נכונה היום. חוק הטבע הראשון עליו מבוססת ההומיאופתיה הוא חוק הדומים שפועל ע"פ עקרון:" דומה בדומה ירפא." - האנמן כאמור עזב את עבודתו כרופא והחל להתפרנס מתרגום כתבים כיוון שידע 11 שפות. במהלך תרגומיו נתקל בתיאור סימני הרעלה בילדים שאכלו בטעות את הצמח כינין (צמח ששימש בזמנו כתרופה לטיפול במחלת המלריה). האנמן נדהם לגלות שסימני ההרעלה בילדים שנטלו את הכינין בטעות, היו דומים ביותר לסימפטומים של אנשים חולים במחלת המלריה! גילוי זה גרם לו לתהות האם יכול להיות שכינין, המרפא את מחלת המלריה, יכול לגרום לאנשים בריאים לפתח סימפטומים הדומים למחלת המלריה?

האנמן העמיק בחקר הגילוי המוזר הזה, וערך ניסויים חוזרים ונשנים על עצמו ועל אנשים בריאים אחרים. בניסויים אלה, נטלו הבריאים כינין, ופיתחו שוב ושוב סימפטומים של מחלת המלריה. האנמן הוכיח את אמיתות העיקרון הזה ואת החוקיות עליה הוא מעיד, לגבי מגוון רב של חומרים, קרא אותו בשם "הדומה בדומה ירפא"- ועל בסיסו עובדים הומיאופתים עד היום ממש. את ניסיונותיו ערך האנמן על עצמו, על בני משפחתו ועל קרובים לו, כולם אנשים בריאים, ותיעד בפרוטרוט את הסימפטומים שהתגלו אצל הנבדקים בכל המישורים: הפיזי, הנפשי והמנטאלי. לבסוף ערך את הכל ויצר מעין אינדקס עב כרס המכיל את כל הסימפטומים בכל שלושת המישורים, שהתגלו אצל אדם בריא אשר נטל חומר מסוים. חוק הדומים קובע שאדם חולה, אשר ידווח על סימפטומים דומים, יוכל להירפא ע"י אותו חומר בדיוק שיצר אותם באדם הבריא.

 

אימות החומרים - פרובינג

מאז ועד היום נמשכים ונעשים ניסויים מעין אלו על מנת לגלות פוטנציאל של תרופות חדשות ולהעשיר את הידוע על תרופות ישנות. ניסויים אלו נקראים אימות חומרים או פרובינג, והם למעשה הבסיס המדעי של התורה ההומיאופתית. על כן אפשר לומר כי כי ההומיאופתיה היא מדע שכן היא עונה על ההגדרה מדע במילון : "מחקר שיטתי במקצוע מסוים אשר מאורגן ומבוסס בעובדות על יסוד תצפיות או ניסויים שסוכמו לחוקים , לכללים לאמיתות".

 

פוטנטיזציה

האנמן החוקר לא הפסיק כאן, הוא חזר לטפל באנשים חולים לפי החוק החדש שגילה, אך הוא שם לב שכאשר נתן חומר לחולים, התגובה הראשונית שהתגלתה הייתה הרעה במצבם. מתוך כוונה למתן את ההרעה הראשונית הזו הוא החל להוריד את המינונים של החומר והחל למהול אותו במים כאשר הוא מוהל במים בכל פעם פחות ופחות חומר. הוא המשיך בתהליך הדילול של החומר עד אשר לא נשאר חומר במים כלל, ולהפתעתו גילה כי ככל שהחומר פחת על ידי דילול מהילה וניעור של התמיסה (פוטנטיזציה), ההרעה הראשונית ירדה וכוחות הריפוי של התמיסה הלכו והתחזקו!! גילוי זה הרחיב את אפשריות הריפוי בשיטה ההומיאופתית, והכניס לרשימת החומרים בעלי פוטנציאל ריפוי למעשה את כל החומרים הקיימים בטבע. האנמן החל לבחון חומרים שעד אז לא היו בשימוש רפואי כלל וכלל,( כמו היסודות בטבלה המחזורית, הפרשות מבעלי חיים, וכו'. ) ועשה מהם תרופות הומיאופתיות כאשר הדגש הוא על דילול וניעור המוהל את החומר שוב ושוב אלפי פעמים, עד שלמעשה אי אפשר כבר להבחין בשאריות מהחומר המקורי בתמיסה. בצורה זו הוא הצליח להביא לידי ביטוי את כוחות הריפוי החבויים בכל חומר.

 

הכנה הומיאופתית - רמדי

אם כך תרופות הומיאופתיות עושים מכל דבר שיש בטבע: צמחים, מתכות, מינרלים, הפרשות של בעלי חיים עוד ועוד. כיום את ההכנות ההומיאופתיות מכינים בתי מרקחת מיוחדים שמוכשרים לכך.

קיימות שיטות רבות ללקיחת התרופה, כאשר העיקרון המנחה שעומד מאחורי כל צורות המתן הוא עקרון המנה המינימלית : מתן המנה המזערית ביותר הנדרשת על מנת להתחיל תהליך של ריפוי.

 

הכוח החיוני

האנמן מצא כי בתוך כל חומר קיים פוטנציאל אנרגטי, שבא לידי ביטוי בתהליך הפוטנטיזציה.

הגילוי שבחומר טמון פוטנציאל גדול מאשר הנראה לעין הוא לא חדש ,(זה דבר ידוע ששפשוף של מתכת חושף את כוח המשיכה שלה). האנמן פיתח אותו ומצא את הפוטנציאל הרפואי של כל חומר. גילוי זה יכול להיות שהשפיע גם על הבנתו לגבי חולי ובריאות . האנמן הבין שהסימפטומים הנראים על הגוף או בנפש בצורת בעיות מנטאליות הם לא המחלה עצמה אלא הביטוי לחולי בגוף החומרי. אם כן מיהו הגורם הנעשה חולה? כמו שכל חומר חווה בתוכו פוטנציאל רוחני שאפשר לעורר כך גם הגוף החומרי מורכב מיסוד רוחני, אותו יסוד רוחני הוא הכוח החיוני ששומר על תהליכי החיים ומכוון אותם והוא גם הכוח שחלה.

בגוף הבריא הכוח החיוני שומר על התפקוד ההרמוני של כל מערכות הגוף.

כאשר הכוח החיוני חולה יש סטייה מהבריאות ואנו רואים את התוצאה בגוף החומרי בצורת סימפטומים.

מכיוון שהכוח החיוני הלא חומרי הוא זה הנעשה חולה, הטיפול בו יכול להיות רק בעזרת כוח לא חומרי אלא רוחני, הדומה לו וחזק ממנו- היא התרופה ההומיאופתית.

לחץ כאן לקריאה נוספת